מבינים מה קרה כאן? התמונה בפוסט, במצב הסגור שלה,  הוצגה כך שראו ממנה,  במקרה, שטח אפור צר בחלקה התחתון.  מתחת לתמונה הופיעה התצוגה הרגילה של פייסבוק, שמאפשרת להגיב על הפוסט. בגלל אותו שטח אפור צר, ששימש במקרה הזה כקו הפרדה, או רווח, בין החלק העליון לתחתון של מה שראיתי – לא הבחנתי בחלק שמתחת לתמונה. מה שעוד יותר תרם לבלבול– זו העובדה שהתמונה כללה גם ״לייק״ ו״הגב/י״.

ההסבר הראשון שעלה לי לעיוורון הרגעי הזה שתקף אותי, זה, כמובן, גשטאלט. למי שלא מכיר, גשטאלט היא תפיסה פסיכולוגית על פיה האדם משייך את כל מה שהוא נתקל בו לתבניות קבועות ומוכרות. אחד מעקרונות הגשטלט, הוא חוק הקרבה (Law of Proximity). המוח שלנו משתמש בו כדי  ״לעשות סדר״ במה שאנחנו רואים. חוק הקרבה אומר שעצמים שקרובים אחד לשני ייראו  קשורים, לעומת עצמים מרוחקים אחד מהשני – שייראו לא קשורים. בעולם ה– ux, חוק הקרבה מאפשר למי שמתכנן את הממשק לתכנן אותו באופן שמתכתב עם היכולת הטבעית האנושית הנוגעות לתפיסה חזותית. 

איך?

דרך אחת עיקרית היא השימוש במרווחים בין עצמים, ע״מ לקבץ ולהפריד אובייקטים בממשק. לדוגמה, בתמונה שלהלן תוכלו לשים לב איך המוח שלכם מפענח את התמונה בצד ימין כ כ”תמונה של ריבועים נפרדים זה מזה”, ואת התמונה משמאל כ״תמונה של ריבועים מסודרים בשורות אנכיות״: