סידור מצעים, UX ומה שביניהם

אתמול השתגעתי. חזרנו מהים. כבר היה מאוחר. הילדה רצתה עכשיועכשיו כריך (גוועת מרעב!), הילד רצה עכשיועכשיו שוקו עם ביסקווטים (ממש ממש צמא לשוקו!).

הכלבה, מצידה, תרמה גם לסיטואציה והקיאה.

במקביל, היה צורך למלא את מכונת הכביסה, להציע מיטות, לזרז את הילדים להתקלח, להזכיר להם לחפוף ראש, לפנות כלים נקיים מהמדיח, להכניס כלים מלוכלכים למדיח, לרדת עם הכלבה לטיול ולהתקלח בעצמי. הרגשתי שכל העולם על הגב שלי והכל בו זמנית. היה לי חם ולא נוח ובעיקר לא היתה לי סבלנות.

אז מה היה הקש ששבר את גב הגמל? המצעים. המצעים שלי מסודרים ב-3 ערימות נפרדות: סדינים, ציפות וציפיות. אני תמיד שולפת מכל ערימה פריט שאיכשהו מסתדר עם השניים האחרים. לא יותר מדי אבל כן איכשהו עובר מסך. אתמול, כהרגלי, שלפתי את הפריט הראשון בכל ערימה וקיבלתי שילוב כזה:

    • סדין ירוק, נקודות לבנות.
    • ציפה עם עיטורי מטוסים.
    • ציפית חד קרן עם אוזניות.

לא, לא, לא!

זה עצבן אותי!!

אה רגע, רציתי גם לשים מגן מזרון מתחת לסדין בגלל ״תקרית הכלבה״, אבל איפה הוא? לא מוצאת! העומס הזה פוגע לי בזכרון.

המצעים היו, כאמור, רק ה״תוספת״. עומס נקודתי או מתמשך הוא חלק מהחיים ואני מתמודדת איתו בהצלחה, קטן עלי, לפחות כך רוצה להאמין. אבל הפעם הזאתמודהלא היה קטן עלי. התמודדתי בקושי. וגם אם הצלחתי להתמודד, גם אם כל המשימות נעשו בסופו של יוםהחוייה עצמה באותם רגעים היא חווייה שלילית ולא נעימה, בטח לא כייפית. מאוד קשה לעשות את הדברים מתוך שלווה, כי יש כל כך הרבה משימות, דאגות ו׳״סידורים״ והם כולם מתנקזים לאותה משבצת זמן.

היי, אפילו הכלבה כבר לא יכלה יותר והקיאה.

אז מה הקשר ל-ux?

בעידן המולטי-טסקינג הכרוני שבו אנחנו חיים, תכנון וארגון הסביבה, מה שנקרא ״לעשות סדר״ מדי פעם,  הוא שלב מתבקש והכרחי. ״לעשות סדר״ תמיד חשוב, אבל הוא חשוב במיוחד כאשר הקשב שלנו אינו ממוקד רק במשימה שלפנינו, בין אם היא להכין שוקו לילד, לפנות מדיח או לבחור מצעים, ובין אם היא לנסות להזמין כרטיסים לקולנוע דרך אפליצקציה תוך כדי הליכה ברחוב.

אבל איך מסדרים? הרי המצעים היו מסודרים ב-3 ערימות וזה עדיין לא היה מספיק טוב. למה בעצם?

התשובה ברורה. המצעים היו מסודרים, זה נכון. אבל אופן הסידור שלהם לא לקח בחשבון את הנתיב הקריטי, שהוא תמיד לקחת יחד סדין+ציפה+ציפית. אז אולי כדאי לסדר את המצעים מראש בקבוצות של שלושה פריטים? אולי זה יהיה ארגון ותכנון נכון יותר, שמתחשב יותר בסיטואציות לחוצות? בעולם ה- ux, ״לעשות סדר״ משמעו ארכיטקטורת מידע, באופן שיענה לצרכי המשתמש.

עוד משהו.  אולי, בדיעבד, יכולתי לחלק את המשימה הסופית: ״בית מסודר, ילדים ישנים, רגליים על השולחן וכוס קפה ביד״  לתתי-משימות, עם הפסקות קפה קטנות ביניהן? גם כאן- בהקבלה לעולם ה- ux,  טקטיקה כמו חלוקת טופס ארוך לשלבים יכולה להקל על העומס הקוגניטיבי.

ux הוא הגשר בין הביולוגיה האנושית לבין הטכנולוגיה. הוא עוזר ליצור אינטרקציה נעימה יותר בין האדם לבין הטכנולוגיה ולהקל עלינו את החיים. לא פחות.

רוצים לקרוא עוד על עקרונות ה-ux בחיים האמיתיים? לחצו כאן.