בעידן המולטי-טסקינג הכרוני שבו אנחנו חיים, תכנון וארגון הסביבה, מה שנקרא ״לעשות סדר״ מדי פעם,  הוא שלב מתבקש והכרחי. ״לעשות סדר״ תמיד חשוב, אבל הוא חשוב במיוחד כאשר הקשב שלנו אינו ממוקד רק במשימה שלפנינו, בין אם היא להכין שוקו לילד, לפנות מדיח או לבחור מצעים, ובין אם היא לנסות להזמין כרטיסים לקולנוע דרך אפליצקציה תוך כדי הליכה ברחוב.

אבל איך מסדרים? הרי המצעים היו מסודרים ב-3 ערימות וזה עדיין לא היה מספיק טוב. למה בעצם?

התשובה ברורה. המצעים היו מסודרים, זה נכון. אבל אופן הסידור שלהם לא לקח בחשבון את הנתיב הקריטי, שהוא תמיד לקחת יחד סדין+ציפה+ציפית. אז אולי כדאי לסדר את המצעים מראש בקבוצות של שלושה פריטים? אולי זה יהיה ארגון ותכנון נכון יותר, שמתחשב יותר בסיטואציות לחוצות? בעולם ה- ux, ״לעשות סדר״ משמעו ארכיטקטורת מידע, באופן שיענה לצרכי המשתמש.

עוד משהו.  אולי, בדיעבד, יכולתי לחלק את המשימה הסופית: ״בית מסודר, ילדים ישנים, רגליים על השולחן וכוס קפה ביד״  לתתי-משימות, עם הפסקות קפה קטנות ביניהן? גם כאן- בהקבלה לעולם ה- ux,  טקטיקה כמו חלוקת טופס ארוך לשלבים יכולה להקל על העומס הקוגניטיבי.

ux הוא הגשר בין הביולוגיה האנושית לבין הטכנולוגיה. הוא עוזר ליצור אינטרקציה נעימה יותר בין האדם לבין הטכנולוגיה ולהקל עלינו את החיים. לא פחות.